הילה חסן לבקוביץ התראיינה בכאן רדיו ותיארה את פרויקט הצילום החדש שלנו
המחיקה של נשים היא כל כך נפוצה בעולם הדתי, שאלה שכן רוצים לפרסם עם תמונות של נשים מתקשים למצוא תמונות המתאימות למגזר
פרויקט זה נועד ליצור מאגר תמונות של נשים ומשפחות לשימוש בקהילה גם בקהילה הדתית
:האזינו כאן לקבלת מידע נוסף על יוזמה זו
הרב פנחס גולדשמידט מכיר מקרוב את סבלן של נשים עגונות. שלוש מקרובות משפחתו, ביניהן אחת ניצולת שואה נכבלו לנישואיהן מבלי יכולת לצאת לחופשי ולפתוח בפרק חדש בחיים. במשך 29 שנות כהונתו כרב הראשי של מוסקבה ואב בית הדין בעיר, הוא נפגש לצערו עם רבות נוספות. אולם כעת, על רקע חוק חדש שנחקק בישראל, בין היתר ביוזמתו, הוא מאמין שהמצב עתיד להשתפר.
“לאורך שנותיי בבית הדין”, הוא סיפר, “ראיתי את סבלן והרס חייהן של עגונות. כיוון שגירושין הינם תופעה שכיחה בימינו, נשים רבות נשארות עגונות”. לשיטתו, “אפילו עגונה אחת היא אחת יותר מדי, לכן כשמוניתי לנשיא הועידה של רבני אירופה החלטתי לעשות משהו בנידון”.
הרב גולדשמידט יזם חוק בשיתוף חברת הכנסת עליזה לביא מיש עתיד, שיאפשר גם לנשים מסורבות גט בתפוצות לפנות לבית הדין הישראלי לשם קבלת סיוע. עד כניסת החוק לתוקף, לא הייתה לבתי הדין הרבניים בעולם סמכות לקנוס ולהטיל סנקציות על סרבן גט. כך שקל יותר היה לגבר בחו”ל לסרב לתת גט לאשתו ולהותירה עגונה.
בארץ, לעומת זאת, לבתי הדין ישי יכולת אכיפה מוגברת וכתוצאה מכך הם רשאים להטיל על הסרבן סנקציות שונות, איסור יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה ואף צו מעצר ועונש מאסר בפועל. חוק זה יעניק לבתי הדין הישראלים סמכות שיפוטית על גירושין דתיים של בני זוג, על אף שאינם מתגוררים בארץ ואינם נחשבים אזרחי ישראל.
בישראל יש הרואים בבתי הדין הרבניים גוף בעל כוח מופרז, שעל אף סמכויותיו אינו פועל לשחרור עגונות. לכן הם גם לא ראו בעין יפה את הצעת חוק שהרחיבה אף יותר את הסמכות השיפוטית של בתי הדין. “יש בלבול רב סביב החוק הזה,” אמר הרב גולדשמידט. “החוק נועד לעזור לנשים. הוא לא עוזר לגברים. החוק מיושם אך ורק במקרים בהם אישה מבקשת מהרבנות הישראלית להתערב, אחרת הוא אינו מיושם”. החוק מאפשר לנשים יהודיות מסורבות גט, שאינן ישראליות, לפנות לבית הדין הישראלי ולבקש שיוסיפו את בעליהן לרשימת הסרבנים שיש לאסור אותם בעת כניסתם לארץ עד שיסכימו להגיע לבית הדין ולסיים את הליך הגירושין בגט המיוחל.
אתה לא חושש שמא אותן נשים, או ילדיהן, יתווספו לרשימה השחורה הנודעת לשמצה של ממזרים ונשים שאינן יכולות להינשא?
“אני לא מכיר את הרשימה”, השיב הרב אך ציין כי “לקהילות רבות יש רשימות של מי שאינן יכולות להינשא לכהן וכדומה. עם זאת, החוק מציין מפורשות שבית הדין הינו בעל סמכות שיפוטית אך ורק בענייני גירושין ולא בענייני ילדים, תמיכה בילדים/מזונות ונכסים. אך ורק בענייני גט”.
“חשוב לי להסביר. החוק אפילו לא נועד ליישום בישראל. לפני החוק, כאב בית הדין, הייתי מזמן גבר ומנסה לשכנע אותו להגיע לבית הדין על מנת לתת גט. הוא כבר היה נשוי, עם ילדים חדשים וחיים חדשים, והוא לא היה עונה לשיחות הטלפון שלי. מעתה והלאה אוכל לומר, ידידי היקר, אם לא תגיע לתת לאשתך גט, ישראל תהיה סגורה בפניך. ברגע שתכנס לארץ, יאסרו אותך. כל יהודי אירופאי חושב שיום אחד יתכן ויצטרך לברוח לארץ. כמעט לכל יהודי אירופאי יש הורים או אחים בישראל. ב-95% מהמקרים האיום יעשה את העבודה , ויגרום לסרבנים לתת גט
במילים אחרות, החוק נועד להרתיע?
“החוק מבוסס על ההנחה שכל יהודי אירופאי רוצה גישה לישראל, ומניעת כניסתם לארץ תכריח אותם להפסיק לשחק משחקים עם נשותיהן הראשונות ולהעניק להן גט”.
והחוק הזה ישנה את דעתם?
“הוא כבר שינה את דעתם. בחודשיים האחרונים בבית הדין במוסקבה הצלחנו לשכנע שני בעלים שסירבו במשך שנים לשחרר את נשותיהם ולהעניק להן גט, אך ורק על סמך האיום שהחוק יעבור ויתכן וייאסרו בביקור הבא שלהם בארץ. באחד המקרים הבעל סירב להעניק לאשתו גט במשך שבע שנים. הוא חי עם אישה חדשה וילדים ולא היה אכפת לו מאשתו הראשונה. במקרה השני היו לבעל קובלנות בעניינים חומריים, בגינן סירב להעניק לאשתו גט במשך למעלה משנה”.
כמה נשים מסורבות גט אתה מכיר שהחוק יוכל לסייע להן?
עשרות”, הוא השיב בפשטות”
על פי הרב גולדשמידט, בעוד החוק לא יהווה גורם מרתיע עבור יהודים אמריקאים, כיוון שישראל אינה נתפסת בעיניהם כמקלט פוטנציאלי, הוא בהחלט משנה את חוקי המשחק עבור עגונות אירופאיות, “90% מהחופות באירופה נערכים על ידי רבנים אורתודוכסיים. המציאות בארה”ב שונה. בארה”ב אולי 15-20% מטקסי הנישואין הם אורתודוכסיים ועבורם, בניגוד לאירופאים, איסור כניסה לישראל פחות משמעותי”.
“אצלנו, ב-99% מהמקרים [של סירוב גט] מדובר בבעלים שמסרבים להופיע בפני בית הדין. בדרך כלל מדובר בבעל חילוני שכבר הקים משפחה חדשה (יהודית או, לעיתים קרובות, לא יהודית) ופשוט לא רוצה להגיע לתת גט. האיום הזה יאלץ אותו להגיע לבית הדין, לסגור עניינים לא פתורים ולתת את הגט. או שהוא יופיע ויתמודד עם זה, או שתיאסר עליו כניסה חופשית לישראל”.
על פניו תמוה ששיעור גדול כל כך של זוגות לא דתיים מתחתנים בנישואין אורתודוכסיים, במיוחד לאור התופעה הבעייתית של סירובי גט, שבגינה החוק הנ”ל רלוונטי. אם כן, מדוע לא לערוך חופה שניתן לערער עליה במקרה של גירושין, להגמיש את הנוקשות של נישואין יהודיים, ולשחרר אישה בהליך גירושין מכבלי בעלה? לכל הפחות, מדוע בית הדין אינו מנסה לבטל נישואין או לעשות שימוש בהסכמי קדם-נישואין?
לדבריו של הרב גולדשמידט “זוהי שאלה מוסרית ממעלה ראשונה שנידונה בקרב הגופים הרבניים שלנו. באופן כללי חברי הקהילות שלנו מעוניינים בנישואין כדת משה וישראל, על אף שאינם שומרי הלכה ברמה האישית. איננו נוקטים בצעדים אקטיביים על מנת לשכנע זוגות שאינם שומרי הלכה לערוך חופה. אינני חושב שהסכם קדם-נישואים יהווה פתרון בכל המדינות”.
עד ליום שבו בתי הדין יחליטו לערוך שינויים במדינות שלהם, הרב גולדשמידט רואה בחוק מענה עבור רוב הנשים. בין כה וכה החוק יכנס לתוקף לשלוש שנים. לאחר מכן הוא יבחן מחדש ויהיה נתון לשינויים. בתי הדין הרבניים ימלאו דו”ח שנתי שיפרט את מספר המקרים שהושפעו מהחוק החדש
Originaly published in Kipa
יש רבנים בציונות הדתית אשר טוענים שנשים קרייריסטיות הן סחורה פגומה. אני יודעת שהם טועים. אני עוסקת זמן רב בבעיות של נשים ויהדות: הנושאים שאנו מתמודדות איתם, הדרך בה אנחנו תורמות והחוקים שנכשלים בלהגן עלינו.
בשבועות האחרונים, זכיתי לשבת למשך שעות ארוכות ולראיין נשים שלומדות הלכה בעיון. נשים דתיות, הלכתיות, אשר הקדישו שנים מחייהן בכדי ללמוד תורה, אפילו במקביל לגידול משפחה ועבודה בכדי להתפרנס. הן עושות זאת כי הן אוהבות ללמוד, כי הן רוצות להפוך את היהדות שלנו ליהדות טובה יותר, כי אנשים שלא היו ניגשים לאף דמות תורנית אחרת, כן בוחרים להתחבר דווקא דרכן ליהדות.
כשסוף סוף הקשבתי לשיעור המוקלט של הרב אלי סדן במכינת ‘בני דוד בעלי’, המכינה היוקרתית והאהובה של הציונות הדתית והמקום שבו גברים צעירים לומדים תורה כהכנה לצבא, הייתי בהלם.
הרב סדן הקדיש את השיעור שלו, שהיה במסגרת שיעורי הכנה לחיי נישואין, לתפקיד האישה. בשיעור הוא יוצא כנגד הפמיניזם שהורס את הנשים כך שהן לא ראויות להתחתן, כיוון שהפמיניזם מקדם את הרעיון שנשים לא אמורות להיות תלויות פיננסית בבעליהן. הוא מסביר שללמד נשים להיות עצמאיות ולהרוויח שכר שמספק את כל צרכיהן, מקלקל להן את היכולת להיות רעיות ואמהות טובות. לדעתו צריך לחנך בנות מגיל 4 שהדבר הכי קדוש שהן יכולות לעשות הוא להתחתן וללדת ילדים.
בתור אשה שמוקפת בנשים שעובדות מחוץ לבתיהן וגם מצליחות להיות רעיות ואמהות מסורות, מאוד קשה לי להתחבר עם הקביעה הזו. אני לא יכולה להבין למה הוא מתכוון או למי הוא מכוון. איזה נשים מתקלקלות? איפה הנשים שלא מסוגלות לתפקד בתור רעיות של או אמהות רק בגלל שהן מרוויחות משכורת טובה? יותר מזה, בהתחשב בכמויות הנשים והילדים שנתקלים בקשיים כלכליים אחרי תום הליך גירושין, מחלה או מוות, שלא לדבר על נשים המוותרות על דמי מזונות רק כדי לקבל גט, המשפט של הרב סדן הוא לא אחראי בצורה קיצונית.
תפקיד האישה, לפי הרב סדן, הוא לא להילחם ולא לצאת למלחמה- לא בצבא, לא בקריירה, ולא בעולם התורה וההלכה. המיקוד של האישה חייב להיות אך ורק המשפחה. היא צריכה לבנות את הבית, לא רק לשטוף את החלונות ולהכין אוכל- למרות שזה גם טוב ורצוי- אך הגבר צריך לחזור לבית עם אווירה אחרת בשביל הבריאות והנשמה. אישה יודעת לעשות את זה הרבה יותר טוב מגבר… היא מכניסה שמחה ואור לתוך הבית… החטא והרוע של הפמיניזם המודרני הוא שהוא לוקח את הדברים המיוחדים האלה מהאישה. בעלה מפסיד והדורות הבאים מפסידים גם הם.
ואני תוהה לעצמי, איפה הנשים המקולקלות שעליו מדבר הרב סדן? מה הוא רואה שאני מפספסת? איפה הערב-רב הנשי הזה, שאינן ראויות לחתונה, לא מסוגלות לקיים בית נורמלי ונוטשות את ילדיהן לטובת קריירה? איפה המשבר עליו הוא צועק? כי אני לא רואה אותו.
לפי הרב סדן, אישה שיושבת ולומדת תורה זה גם סוג של מלחמה. לא נאסר על האישה ללמוד תורה. אם אישה אוהבת ומכירה את התורה ולכן ילדיה סופגים את זה מבית, זה מצוין! אבל מפה ועד לשאוף להיות גדולה בתורה זה כבר משהו אחר… זה משהו שדורש תכונות של לוחם… וההתמחות של האישה היא שלווה.
אני למדתי תורה מנשים גדולות בתורה. הייתי בתוך בתיהן. אני יכולה להגיד שהבתים שלהן מזמינים ומלאים באהבה, חיים וספרי קודש. המילים והלבבות של אותן נשים מלאות קדושה. וכן, הן גם לוחמות. הן נלחמות למען אנשיהם, ילדיהם, אלוקים והתורה.
הן לומדות כיוון שהתורה קוראת להן. כי התורה, אלוקים, היהדות וההלכה מאירים להן את הדרך ועל פיהם הן הולכות. הן לא מקלקלות את בתיהן, אלא בונות את הבתים יחד עם בעליהן- שתומכים לגמרי ב”התמודדות שלהן עם התורה”- ובכך מגדלים משפחות מעורות בעולם התורה והאמונה. הן מלמדות ועובדות בכדי ליצור קהילות טובות יותר, חזקות יותר, צודקות יותר.
קיוויתי כי השיעור שהוקלט לפני ארבע שנים היה משהו חריג בנוף של החינוך המאוזן והבריא של הציונות הדתית. אך לאחרונה יצאה לאור החוברת “אם בישראל” שהמשיכה לדון בתפקידים המגדריים. באחד הקטעים המוזרים שכתב מחברה, רב נוסף ממכינת עלי הרב יוסף קלנר, הוא ציין כי “מרכז הכובד האישיותי של האשה נשען על הרגש ולא על הדעת…”.
בנוסף הוא כתב כי “על פי רוב, לא נמצא נשים בפסגות הגבוהות של עולם הרוח. לכל אורך ההיסטוריה היו אמנם נשים שהגיעו לפסגות הגבוהות של הרוח בעם ישראל… אך מאז ומעולם הן היו יוצאות מן הכלל שאינן מעידות על הכלל- הסטטיסטיקה מעידה על כך ואין זה מקרי. את כתבי הנסתר בעם ישראל לא חיברו נשים- רשב”י, האריז”ל, הרמח”ל הרב קוק ועוד, היו גברים. מאותה סיבה… לא מצאנו אותן חולקות פרסי נובל באופן שווה עם גברים”.
מה שהרב קלנר ככל הנראה לא יודע, זה שבמשך רוב ההיסטוריה נמנעו הנשים מללמוד. העובדה כי נשים לא היו מלומדות, זאת הסיבה שהן לא נמנו על זוכי פרס נובל, לפחות לא באותה כמות של עמיתיהם הגברים, ולא בעיית מסוגלות או מוטיבציה. בעבר לא נתנו לנשים את הכלים לעשות זאת. כיום, נשים רבות מוכיחות את יכולתן בלימודי קודש וחול, מה שמפריך את הטענות שהן אינן מסוגלות.
בקטע אחר הצהיר הרב קלנר כי הבאה לעלום של ילד אחד שווה עשרה פרסי נובל. לצערי, הצהרה זו מבוססת על הרעיון שאישה חייבת לבחור בין הגשמת רצונה ללמוד, ללמד ולהגיע להישגים, לבין ללדת ילדים ולהקים משפחה. במשך זמן רב מדי אמרו לנו הנשים שכל מה שאנו טובות בו זה נושא המשפחה והילדים. אבל אנחנו אומרות: ‘לא. אנחנו יותר מזה. אנחנו רוצות לתרום, לקחת חלק, להיות שותפות מעבר ליצירת בני אדם נוספים – אנחנו רוצות להיות שותפות מלאות לאנושות.
מאוד טרגי בעיניי שמכינת עלי, אחת מישיבות הדגל של עולם הציונות הדתית, מטיפה לתפקידי מגדר כל כך קיצוניים, עד כדי כך שעל בת הזוג לשאת את העולם הרגשי השלם של המשפחה בעוד בן הזוג אמור להתמודד יום יום מחוצה לה. מדוע לא לבנות את הבית יחדיו, בדרך שהכי מתאימה לבני הזוג? כמה כואב ומגביל לחיות על פי החזון של הרב סדן והרב קלנר כשזה נוגד את הטבע שלנו?.
הכותבת היא מייסדת ארגון ‘חוכמת נשים’, המאגד נשים דתיות וחרדיות הלוחמות בקיצוניות ביהדות.
Originally published Kipa.co.il
