יש רבנים בציונות הדתית אשר טוענים שנשים קרייריסטיות הן סחורה פגומה. אני יודעת שהם טועים. אני עוסקת זמן רב בבעיות של נשים ויהדות: הנושאים שאנו מתמודדות איתם, הדרך בה אנחנו תורמות והחוקים שנכשלים בלהגן עלינו.
בשבועות האחרונים, זכיתי לשבת למשך שעות ארוכות ולראיין נשים שלומדות הלכה בעיון. נשים דתיות, הלכתיות, אשר הקדישו שנים מחייהן בכדי ללמוד תורה, אפילו במקביל לגידול משפחה ועבודה בכדי להתפרנס. הן עושות זאת כי הן אוהבות ללמוד, כי הן רוצות להפוך את היהדות שלנו ליהדות טובה יותר, כי אנשים שלא היו ניגשים לאף דמות תורנית אחרת, כן בוחרים להתחבר דווקא דרכן ליהדות.
כשסוף סוף הקשבתי לשיעור המוקלט של הרב אלי סדן במכינת ‘בני דוד בעלי’, המכינה היוקרתית והאהובה של הציונות הדתית והמקום שבו גברים צעירים לומדים תורה כהכנה לצבא, הייתי בהלם.
הרב סדן הקדיש את השיעור שלו, שהיה במסגרת שיעורי הכנה לחיי נישואין, לתפקיד האישה. בשיעור הוא יוצא כנגד הפמיניזם שהורס את הנשים כך שהן לא ראויות להתחתן, כיוון שהפמיניזם מקדם את הרעיון שנשים לא אמורות להיות תלויות פיננסית בבעליהן. הוא מסביר שללמד נשים להיות עצמאיות ולהרוויח שכר שמספק את כל צרכיהן, מקלקל להן את היכולת להיות רעיות ואמהות טובות. לדעתו צריך לחנך בנות מגיל 4 שהדבר הכי קדוש שהן יכולות לעשות הוא להתחתן וללדת ילדים.
בתור אשה שמוקפת בנשים שעובדות מחוץ לבתיהן וגם מצליחות להיות רעיות ואמהות מסורות, מאוד קשה לי להתחבר עם הקביעה הזו. אני לא יכולה להבין למה הוא מתכוון או למי הוא מכוון. איזה נשים מתקלקלות? איפה הנשים שלא מסוגלות לתפקד בתור רעיות של או אמהות רק בגלל שהן מרוויחות משכורת טובה? יותר מזה, בהתחשב בכמויות הנשים והילדים שנתקלים בקשיים כלכליים אחרי תום הליך גירושין, מחלה או מוות, שלא לדבר על נשים המוותרות על דמי מזונות רק כדי לקבל גט, המשפט של הרב סדן הוא לא אחראי בצורה קיצונית.
תפקיד האישה, לפי הרב סדן, הוא לא להילחם ולא לצאת למלחמה- לא בצבא, לא בקריירה, ולא בעולם התורה וההלכה. המיקוד של האישה חייב להיות אך ורק המשפחה. היא צריכה לבנות את הבית, לא רק לשטוף את החלונות ולהכין אוכל- למרות שזה גם טוב ורצוי- אך הגבר צריך לחזור לבית עם אווירה אחרת בשביל הבריאות והנשמה. אישה יודעת לעשות את זה הרבה יותר טוב מגבר… היא מכניסה שמחה ואור לתוך הבית… החטא והרוע של הפמיניזם המודרני הוא שהוא לוקח את הדברים המיוחדים האלה מהאישה. בעלה מפסיד והדורות הבאים מפסידים גם הם.
ואני תוהה לעצמי, איפה הנשים המקולקלות שעליו מדבר הרב סדן? מה הוא רואה שאני מפספסת? איפה הערב-רב הנשי הזה, שאינן ראויות לחתונה, לא מסוגלות לקיים בית נורמלי ונוטשות את ילדיהן לטובת קריירה? איפה המשבר עליו הוא צועק? כי אני לא רואה אותו.
לפי הרב סדן, אישה שיושבת ולומדת תורה זה גם סוג של מלחמה. לא נאסר על האישה ללמוד תורה. אם אישה אוהבת ומכירה את התורה ולכן ילדיה סופגים את זה מבית, זה מצוין! אבל מפה ועד לשאוף להיות גדולה בתורה זה כבר משהו אחר… זה משהו שדורש תכונות של לוחם… וההתמחות של האישה היא שלווה.
אני למדתי תורה מנשים גדולות בתורה. הייתי בתוך בתיהן. אני יכולה להגיד שהבתים שלהן מזמינים ומלאים באהבה, חיים וספרי קודש. המילים והלבבות של אותן נשים מלאות קדושה. וכן, הן גם לוחמות. הן נלחמות למען אנשיהם, ילדיהם, אלוקים והתורה.
הן לומדות כיוון שהתורה קוראת להן. כי התורה, אלוקים, היהדות וההלכה מאירים להן את הדרך ועל פיהם הן הולכות. הן לא מקלקלות את בתיהן, אלא בונות את הבתים יחד עם בעליהן- שתומכים לגמרי ב”התמודדות שלהן עם התורה”- ובכך מגדלים משפחות מעורות בעולם התורה והאמונה. הן מלמדות ועובדות בכדי ליצור קהילות טובות יותר, חזקות יותר, צודקות יותר.
קיוויתי כי השיעור שהוקלט לפני ארבע שנים היה משהו חריג בנוף של החינוך המאוזן והבריא של הציונות הדתית. אך לאחרונה יצאה לאור החוברת “אם בישראל” שהמשיכה לדון בתפקידים המגדריים. באחד הקטעים המוזרים שכתב מחברה, רב נוסף ממכינת עלי הרב יוסף קלנר, הוא ציין כי “מרכז הכובד האישיותי של האשה נשען על הרגש ולא על הדעת…”.
בנוסף הוא כתב כי “על פי רוב, לא נמצא נשים בפסגות הגבוהות של עולם הרוח. לכל אורך ההיסטוריה היו אמנם נשים שהגיעו לפסגות הגבוהות של הרוח בעם ישראל… אך מאז ומעולם הן היו יוצאות מן הכלל שאינן מעידות על הכלל- הסטטיסטיקה מעידה על כך ואין זה מקרי. את כתבי הנסתר בעם ישראל לא חיברו נשים- רשב”י, האריז”ל, הרמח”ל הרב קוק ועוד, היו גברים. מאותה סיבה… לא מצאנו אותן חולקות פרסי נובל באופן שווה עם גברים”.
מה שהרב קלנר ככל הנראה לא יודע, זה שבמשך רוב ההיסטוריה נמנעו הנשים מללמוד. העובדה כי נשים לא היו מלומדות, זאת הסיבה שהן לא נמנו על זוכי פרס נובל, לפחות לא באותה כמות של עמיתיהם הגברים, ולא בעיית מסוגלות או מוטיבציה. בעבר לא נתנו לנשים את הכלים לעשות זאת. כיום, נשים רבות מוכיחות את יכולתן בלימודי קודש וחול, מה שמפריך את הטענות שהן אינן מסוגלות.
בקטע אחר הצהיר הרב קלנר כי הבאה לעלום של ילד אחד שווה עשרה פרסי נובל. לצערי, הצהרה זו מבוססת על הרעיון שאישה חייבת לבחור בין הגשמת רצונה ללמוד, ללמד ולהגיע להישגים, לבין ללדת ילדים ולהקים משפחה. במשך זמן רב מדי אמרו לנו הנשים שכל מה שאנו טובות בו זה נושא המשפחה והילדים. אבל אנחנו אומרות: ‘לא. אנחנו יותר מזה. אנחנו רוצות לתרום, לקחת חלק, להיות שותפות מעבר ליצירת בני אדם נוספים – אנחנו רוצות להיות שותפות מלאות לאנושות.
מאוד טרגי בעיניי שמכינת עלי, אחת מישיבות הדגל של עולם הציונות הדתית, מטיפה לתפקידי מגדר כל כך קיצוניים, עד כדי כך שעל בת הזוג לשאת את העולם הרגשי השלם של המשפחה בעוד בן הזוג אמור להתמודד יום יום מחוצה לה. מדוע לא לבנות את הבית יחדיו, בדרך שהכי מתאימה לבני הזוג? כמה כואב ומגביל לחיות על פי החזון של הרב סדן והרב קלנר כשזה נוגד את הטבע שלנו?.
הכותבת היא מייסדת ארגון ‘חוכמת נשים’, המאגד נשים דתיות וחרדיות הלוחמות בקיצוניות ביהדות.
Originally published Kipa.co.il
